חוויות משבוע האופנה בניו יורק חלק I

חוויות משבוע האופנה בניו יורק חלק I

השבוע הכי אופנתי והכי חשוב בשנה תמיד מתחיל בשבוע האופנה בניו יורק. בעולם האופנה, ספטמבר הוא החודש החשוב בשנה שכן הוא פותח דלתות להרבה טרנדים חדשים שיגיעו. ווג סיקרו בכתבה מאוד מקיפה שהשנה במיוחד, שבוע האופנה הולך להיות גדול מהרגיל! אם עד עכשיו היינו רואים מעצבים מציגים במקומות הקבועים של שבוע האופנה (בניו יורק בעיקר בנמל בצד המערבי), השנה נראה תצוגות בכל פינה בעיר.

השנה הזאת בספטמבר הייתה הפעם השלישית שיצא לי להיות נוכחת בשבוע האופנה, וגם הכי ארוכה. חוויות שבוע האופנה שלי התחילו לפני שנה בתצוגה של אלכסנדר וונג ובתצוגה נוספת של CAAFD, המשיכו ל3 חצאי ימים בפברואר. הפעם לשבוע האופנה של חורף/סתיו 2019 הכנתי את עצמי כמה חודשים מראש והחלטתי שאני אלך לכמה שיותר ימים.

הסתכלתי על התאריכים, ביקשתי חופשה מראש מהעבודה, יצרתי קשרים עם מעצבים שמציגים, תכננתי אוטפיטים ולו״ז מדויק שלא אשכח שום דבר שאני רוצה לעשות או לראות.

הכנות מוקדמות

כשבוע לפני תחילת שבוע האופנה וידאתי שיש לי את רוב ההזמנות לתצוגות אליהן אני רוצה ללכת, ואז התחילו התכנונים הגדולים באמת. מה לעזאזל לובשים?

מכירות את המושג – ארון מלא בגדים ואין מה ללבוש? היי, זאת אני. ערמות של בגדים שכבו על המיטה והסתכלו עליי, ואני בחזרה עליהם עד שהצלחתי להבין מה ואיך אני הולכת ללבוש. בדקתי את המזג אויר, ראיתי שהולך להיות נעים, לא הולך לרדת גשם, ובגדול מזג אויר מושלם לשבוע מושלם.

מבין ערמות הבגדים החלטתי ללכת על בגדי המפתח שלי, חגורות עם לוגו וצבעים בולטים. רפרפתי במגזינים וחיפשתי טרנדים מגניבים, בכל זאת, אם לא לבשתי משהו טרנדי או של גוצ׳י לא יצלמו אותי.

מאובזרת בשני חבריי הטובים רום אלוני (romaloni1@) וסביון רון (@savioron), הרגשתי שאני מוכנה לצאת לדרך.

היום הראשון

״חייבת לדפוק הופעה״ – זאת הייתה המנטרה שלי לאותו היום. החרדה גברה עוד בלילה שלפני, לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות וקמתי הפוכה לגמרי בבוקר. לצערי הרב למזג האוויר באותו היום שכלל לחות של 90% אחוזים וחום של 30 מעלות היו תכניות אחרות, לכן לא הייתה ברירה אלא להבריז משיעור מיקרו-כלכלה ולעשות פן. ידעתי שאני צריכה לגייס אליי את כל האנרגיה שאני יכולה, ולכן העדפתי לקחת את הבוקר ברגוע בבית.

הלו״ז היומי

12:00 – מעצבות מתחילות מאינדונזיה

15:00 – מעצבים אוסטרליים

18:00 – כרומט

20:00 – אנטוזיאזה

21:00 – אירוע ארט פאשיין

 

הלוק היומי

חליפה – פיו פיו

חגורה – וינטג מוסקינו

פאוץ – מדוזה

משקפיים – סלין

נעליים – זארה

התצוגה הראשונה להיום הייתה בלוקיישן אינדסטריה בגריניץ׳ ווילג׳ של מעצבות מתחילות מאינדונזיה, והתגלתה כהפתעה מעניינת. הצבעים והשמלות היו מעניינות ומחיאות לגוף הנשי, הקהל שהגיע לראות את התצוגה היה שיקי ומגניב, אבל החלק הכיפי ביותר היה לתמוך בנשים צעירות שמנסות להצליח בתחום האופנה היותר ״צנועה״, וליצור משהו שיהיה גם שיקי וגם מתאים לנשים שמתלבשות כך.

מחוץ לתצוגה היה האקשן האמיתי עם קבוצה של בנות שהתמזל מזלנו להכיר. כולן מוסלמיות שגרות בארה״ב, אבל במקור המשפחות שלהן ממדינות שכנות לישראל. היה מעניין לדבר איתן על אופנה, מה הן חושבות על התצוגה.

לתצוגה של פאנל המעצבים האוסטרליים לא הצלחנו להיכנס. תחילת התצוגה הייתה בשעה 15:00, וזמן ההגעה המוקבל הוא כ30 דקות לפני. כשהגענו בשעה 14:30 בחזרה לאינדסטריה היינו עדים לוויכוחים סוערים אנשי האבטחה במקום לחבורה של בלוגריות. מבירור קצר הסתבר שאיחרנו את המועד והמקום כבר מלא! אז גם דברים כאלה בשבוע האופנה, וצריך לקחת בחשבון שגם אם יש לך כרטיס לתצוגה (עם מושב מובטח!), זה לא אומר שתצליחי להיכנס פנימה.

החלטנו לנצל את ההפסקה שנוצרה לנו והלכנו להחליף בגדים יותר נוחים.

אחרי לבטים רבים והתייעצות עם חברים בלוגרים אחרים החלטנו ללכת לתצוגה של Chromat. מעצבת בגד ים והלבשה תחתונה שעושה רעש בניו יורק משנת 2010.

התצוגה הייתה בלוקיישן הרשמי של שבוע האופנה, ספרינג סטודיו. התברברות קלה בסאב ווי גרמה לנו להגיע כ20 דקות לפני התצוגה, דבר אשר לא נהוג בתצוגות בסדר גודל כזה. עלינו מהסאב ווי הישר לפינת הרחוב, כאשר שם הבנו שהתור לכניסה לתצוגה באורך של כשני בלוקים לפחות. לכן, עשינו מה שמצופה מזוג בלוגרים לעשות, וניסנו להבין אם בכלל יש לנו סיכוי להיכנס לאירוע הנחשק. כשהבנו שרוב האנשים שעומדים בתור בכלל לא מחזיקים בכרטיסים להיכנס אלה מנסים את מזלם, ניגשנו לאבטחה בכניסה ונכנסו מיד.

התצוגה התחילה באיחור קל בשל הרצון שהכול יהיה מושלם.

האורות נכבו, ורקע כחלחל של מי בריכה הופיע על הקירות.

הלוקים היו מנצחים ועודדו נשים בכל גודל ובכל גיל להיות בעלות ביטחון!

התצוגה סחפה את כל התקשורת והאנשים במקום מכיוון שלא היה לרגע אחד משהו שהרגיש מתיימר להראות נשים גדולות, או רזות מאוד. היה קל לראות איך אופנה נראית בעיניי המעצבת של Chromat.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המומים ומוכי התלהבות, המשכנו את הערב לתצוגה של מעצבים גרמנים בסטודיו בסוהו, ולתצוגות של מעצבים מתחילים בבית כנסת (כן, בית כנסת), בדרום מנהטן.

למרות שזה היה היום הראשון כבר הרגשתי את העייפות בגוף ובנפש, ותהיתי איך יראו ארבעת הימים האחרים שלי. בתור בלוגרית מתחילה אני צריכה לסדר את הלו״ז והלוקים בעצמי, דבר אשר יכול להיות מאוד מעייף במיוחד כשיש מחויבויות אחרות.

 

מקווה שנהניתם מהקריאה של החלק הראשון,

אני מזמינה אתכם להגיב פה למטה עם כל שאלה או בקשה שיש לכם שקשורה לשבוע האופנה,

דניאל

Follow:
Daniel Klein
Daniel Klein

השאר תגובה